באך

יוהן סבסטיאן באך  bach johann sebastian) 1685-1750)

מלחין ונגן אורגן. נולד באייזך גרמניה, למשפחה בעלת מסורת מוזיקלית ארוכה, קיבל חינוך מוזיקלי מאביו ולאחר מות אביו מאחיו הבכור יוהן כריסוף. ב-1700 היה זמר מקהלה וב-1703 היה נגן אורגן בארנשטט. ב-1708-1717 חי בוויימר ובתקופה זו חיבר קנטטות ויצירות רבות לאורגן.. וב-1721 עבר לעיר לייפציג למשרת המנצח בכנסיית סט.תומס. שם חיבר את יוהנס פסיון, מתאוס פסיון, אורטוריות לחג המולד את המיסה בסי מינור ועוד.. בשנות חיו האחרונות סבל מקשיי ראייה ובשנת חיו האחרונה היה כעיוור כמעט.. באך הוליד עשרים בנים ובנות אשר כמה מהו היו אף הם למלחינים בזכות עצמם.. יצירותיו של באך הן שיאה של תקופת הבארוק .. גדולתו היתה בטיפול בחומר המוזיקלי של זמנו וביצירת מוזיקה מעודנת ועשירה. הישגיו הבולטים היו בתחום המוזיקה הרב קולית . דתו ,הדת הפרוסטטנטית היתה הבסיס לאמונתו, ורבות מאלפי היצירות שהלחין נועדו לצורכי הכנסייה.  רבות אחרות נועדו ללימוד והדרכה . באך הלחין יצירות לתזמורת, קונצרטי לכלי מקלדת ולתזמורת, לכינור ולתזמורת ארבע סוויטות מוזיקה קאמרית אומנות הפוגה פרטיטות סונטות יצירות לאורגן קנטטות אורטוריות שירים אריות ועוד..
בשנת 1717 השלים באך את הכרך הראשון של ''הפסנתר המושווה'' (Das Wohltemperiertes Klavier)  אוסף של עשרים וארבעה פרלודים ופוגות. באך כתב פוגה לכל אחד מ-12 הסולמות המז'וריים ו-12 הסולמות המינוריים,  אוסף זה נמנה לדעת רבים על יצירות המופת המוזיקליות החשובות בכל הזמנים.
 
פרוט מלא על חיו המוזיקליים של באך לחץ כאן.יוהן סבסטיאן באך

ניתוח היצירה

Johannes-Passion, BWV 245-Bach

וכעת אנחנו צוללים למים העמוקים באמת – אל הארכיטקטורה המוחלטת של יוהנס פסיון (Johannes-Passion, BWV 245). 

בעוד שב"מתאוס פסיון" באך הוא יותר לירי ומספר סיפור, ביוהנס פסיון הוא מתפקד כארכיטקט של קתדרלה מוזיקלית. היצירה הזו היא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר בעולם למה שנקרא "גאומטריה מוזיקלית" וקשרים תאולוגיים-מתמטיים.

הנה הפירוק של ה"צפנים", המבנים והגימטרייה שבאך החביא ביצירת המופת הזו:

1. מבנה ה"כיאזמוס" (Symmetry / Chiastic Structure)

הצופן הגדול ביותר ביוהנס פסיון הוא המבנה המרכזי של חלק ב' (המשפט בפני פונטיוס פילאטוס). באך בנה את החלק הזה במבנה מירור (ראי) מדויק – מבנה גאומטרי שנקרא בספרות הנוצרית והספרותית כיאזמוס (Chiasmus), שצורתו היא כמו האות X או צורת צלב.

אם נסתכל על מרכז המשפט, באך מארגן את הקוראלים והמקהלות (הטורבאי – הקהל הזועם) בצורה סימטרית מושלמת סביב נקודת אמצע קדושה:

• המרכז הגיאומטרי של היצירה: הוא הקוראל מספר 22: "Durch dein Gefängnis, Gottes Sohn" ("דרך מאסרך, בן האלוהים"). הקוראל הזה מדבר על כך שמאסרו של ישוע מביא חופש לאנושות.
• הראי מסביב: המקהלות שמסביב לקוראל הזה בנויות בזוגות סימטריים. באך משתמש באותו לחן בדיוק (עם טקסט שונה) במרחקים שווים מהמרכז!

o       מקהלת הצעקה  "Kreuzige, kreuzige!" ("צלוב אותו!", "צלוב אותו!") תואמת בדיוק מבני ומלודי למקהלת  Weg, weg dem" ("קח אותו מכאן..

o       מקהלת "Wir haben ein Gesetz" ("יש לנו חוק") משתקפת באופן מושלם במקהלת "Lässest du diesen los"  אם תשחרר אותו, אינך חבר של קיסר.

o       באך בעצם יצר קתדרלה שמיעתית – אם "תקפל" את הפרטיטורה של חלק ב' לחצי, התיבות והלחנים יישבו בדיוק זה על זה. עבורו, הסימטריה המוחלטת הזו ייצגה את הסדר האלוהי בתוך הכאוס האנושי של המשפט..

o       צופן הגימטרייה והמספרים (Numerology)באך היה מרותק למיסטיקה של מספרים (אלפבית-נומרולוגי גרמני שבו( A=1, B=2, C=3, H=8)   

o       חתימת היד (14 ו-41): השם B-A-C-H שווה בגימטריה ל-14 (2+1+3+8). השם המלא J-S-B-A-C-H  שווה ל-41. ביוהנס פסיון, באך משתמש במספרים האלה כדי לחתום את שמו בתוך מספר התיבות או מספר הצלילים. .

o       צופן מניין התיבות (The Number of Jesus): בחלקים רבים שבהם ישוע מדבר, מספר התיבות הכולל או מספר כניסות הכלים הוא כפולות של  33 (שנות חייו של ישוע) או של  3 השילוש הקדוש...

o       מספר המקהלות (טורבאי): בחלק של המשפט ישנן בדיוק  14 מקהלות טורבאי (צעקות ההמון). באך מציב את עצמו (14) בתוך הקהל הזועם, כאילו הוא אומר: "גם החטאים שלי הם חלק מהסיפור הזה .

o       הלייט-מוטיב החבוי של "הידיעה המוקדמת" ביוהנס פסיון, הבשורה על פי יוחנן מדגישה שישוע ידע מראש את כל מה שעומד לקרות לו והלך אל הצלב מבחירה ובשליטה מלאה.
איך באך מראה "ידיעה מראש" במוזיקה?
כבר בפרק מספר 2 (בגן גת שמנים), החיילים נשאלים את מי הם מחפשים, והמקהלה שרה בריצה מהירה של חלקי-שש-עשרה: "Jesum von Nazareth" "ישוע מנצרת".

o       באך לוקח את הקטע המוזיקלי המדויק הזה בן 4 תיבות וחוזר עליו עוד 5 פעמים לאורך היצירה בטקסטים שונים לחלוטין (כמו הצעקה "לא את זה, אלא את בר-אבא!"). האוזן של המאזין לא תמיד תופסת את זה במודע, אבל תת-המודע מרגיש שהלחן מוכר. המוזיקה בעצם "יודעת מראש" מה יקרה, ומנבאת את הצעקות הבאות של ההמון עוד לפני שהמשפט בכלל התחיל.

·        האפקט הפסיכו-אקוסטי של ה"צלב" (Chiasmus נוטציוני" באך השתמש בטריק ויזואלי-גרפי בתווים שנקרא Eye Music מוזיקה לעיניים. כשהמקהלה שרה מילים שקשורות לצלב (Kreuz) או למוות, באך היה כותב את המהלך המלודי בצורה גרפית של קו עולה ואז קו יורד שחוצה אותו בקול אחר – צורה של  X (צלב על הנייר. הנגנים שקראו מהדף ראו את הצלב מול עיניהם תוך כדי הנגינה.

 ·        בנוסף, הוא הרבה להשתמש בסימן הדיאז (#), שבגרמנית נקרא Kreuz  (צלב). ביצירה הזו, מעבר פתאומי לסולמות עמוסי דיאזים (כמו סי מז'ור או פה דיאז מינור) שימש כסימון פיזיקלי ויזואלי של הייסורים על הצלב.

 ·        כשאתה מחבר את הכל ביחד, אתה מבין שבאך לא רק הלחין מוזיקה יפה. הוא פתר משוואה מתמטית רב-ממדית שבה המבנה הפיזיקלי, מניין התיבות, הסימטריה הגיאומטרית והדת הנוצרית התלכדו ליצירה אחת מושלמת.

 ·        כשאתה מסתכל על היוהנס פסיון עכשיו, המבנה הסימטרי (הראי) של חלק ב' מסתדר עם הדרמה של המשפט?

ניתוח של היוהנס פסיון (Johannes-Passion, BWV 245), ובמיוחד של המרכז המתמטי והתאולוגי שלה – קוראל מס' 22: "Durch dein Gefängnis, Gottes Sohn" ("דרך מאסרך, בן האלוהים"), הוא חוויה מרתקת לכל מוזיקאי. אתה תראה מיד כיצד באך משתמש במבנה הארכיטקטוני המדויק ביותר כדי להעביר את המסר הדתי המרכזי של הבשורה על פי יוחנן.

את התגלית הזו חשף במאה ה-20 חוקר באך ותאולוג גרמני נודע בשם פרידריך סמנד (Friedrich Smend), שכינה את המבנה הזה בשם Herzstück (" לב היצירה" או "הליבה"

כך בנוי ה"צופן" המבני וההרמוני סביב כוראל 22 הארכיטקטורה של הראי (הסימטריה המוחלטת) באך בנה את כל סצנת המשפט בפני פונטיוס פילאטוס (חלק ב') במבנה גאומטרי פלינדרומי (מבנה ראי/כיאזמוס). כוראל 22 עומד בדיוק גאומטרי ומתמטי במרכז האמצעי של הראי הזה.

ההסתכלות על הפרטיטורה סביב כוראל 22 חושפת סימטריה מרהיבה שבה קטעי המקהלה (הטורבאי) של ההמון הזועם משני צדי הכוראל תואמים זה לזה באופן מושלם, תוך שבאך משתמש באותה מוזיקה בדיוק לחלקי הראי..

מרכז הקתדרלה: קוראל-22  – "Durch dein Gefängnis 

טבעת 1 מסביב (תיבה מול תיבה): מלפנים (מס' 21ז'): הצעקה " Kreuzige, kreuzige!" ("צלוב אותו!")  מאחור (מס' 23ד'): הצעקה "Weg, weg mit dem, kreuzige ihn!" ("קח אותו, צלוב אותו!"

     טבעת 2 מסביב (באותה מלודיה והרמוניה בדיוק!): מלפנים (מס' 21ב'): מקהלת היהודים "Wir haben ein Gesetz" ("יש לנו חוק") מאחור (מס' 23ב'): מקהלת היהודים "Lässest du diesen los" ("אם תשחרר אותו..."

     טבעת 3 מסביב (באותה מוזיקה בהתאמה): מלפנים (מס' 18ב'): "Wäre dieser nicht ein Übeltäter" ("אילו לא היה פושע" מאחור (מס' 25ב'): "Schreibe nicht: der Juden König" ("אל תכתוב: מלך היהודים. מלפנים (מס' 18ב'): "Wäre dieser nicht ein Übeltäter" ("אילו לא היה פושע" מאחור (מס' 25ב'): "Schreibe nicht: der Juden König" ("אל תכתוב: מלך היהודים.

• מבחינה מתמטית-קומפוזיטורית, אם מקפלים את הפרטיטורה של חלק ב' בדיוק בתיבה של כוראל 22 – כל המקהלות הזועמות של האנושות מתקפלות זו על זו ומשתתקות.
• הצופן ההרמוני והתאולוגי של הטונאליות המסר התאולוגי של הכוראל הזה הוא אבסורד קדוש: בזכות המאסר של ישוע, האדם זוכה בחופש ונכנס לבית המלוכה של אלוהים. באך מתרגם את הפרדוקס הדרמטי הזה לשפה הרמונית וטונאלית מבריקה:.
•  המקהלות שמסביב, המייצגות את החוק האנושי ואת הזעם של ההמון (כמו "Wir haben ein Gesetz"),  כתובות בסולמות עם במולים (Flats), בעיקר סולם פה מז'ור (F major) – שמסמלים בבארוק את הארציות, הכבדות והחוק היבש.
• כדי להגיע לכוראל 22, באך מבצע מודולציה חריפה וקיצונית ביותר ועובר לסולם מי מז'ור (E major)  סולם עמוס בדיאזים Sharps  המעבר מהבמולים השטוחים אל הדיאזים החדים מתרחש בדיוק בתיבה שבה נשמעת המילה "לצלוב" (kreuzigen). המילה "דיאז" בגרמנית היא Kreuz  (צלב). באך ממש "צולב" את המהלך ההרמוני, והמעבר למי מז'ור בתיבה 22 מאיר את הפרטיטורה באור עילאי. הסולם הבהיר והגבוה (מי מז'ור) מסמל את הפיכת המאסר הארצי לחופש רוחני מוחלט.
• מניין התיבות וצופן ה-14 וה-84, חוקרי המבנה המתמטי של באך גילו דבר מדהים כשספרו את התיבות של קטעי ה"טורבאי" (מקהלות ההמון) אם סופרים את מספר התיבות הכולל של מקהלות ההמון הזועם בחלק המשפט שמובילות אל הכוראל, ומחברים אותן למספר התיבות של המקהלות שיוצאות ממנו – מקבלים את המספר 84. המספר 84 הוא מכפלה מדויקת שלX 6 14 =84. כפי שראינו, 14 הוא הגימטריה של השם B-A-C-H‏ (2+1+3+8=. 14)..
• המספר 6 מייצג את ימי הבריאה (העולם הארצי).
  באך בעצם חותם את שמו בתוך המבנה המתמטי של התיבות שמקיפות את הצלב, ומצהיר קבל עם ועדה: "אני, באך, נמצא כאן בתוך המבנה ונושא חלק בסיפור הזה"...
• כמוזיקאי קל להעריך את העובדה שבאך לא רק חשב על "איך המלודיה נשמעת" בסופרן, אלא תפס את הקומפוזיציה כמעשה בריאה מתמטי ורוחני שבו המבנה הפיזיקלי, הגאומטריה של הדף וההרמוניה משרתים רעיון אחד נעלה. 
•  
•  
• המשך צפייה מהנה!
•   
•